התקשורת נוטה להעריך בחיוב ראשי ממשלה הנוקטים מדיניות חדשה בניגוד מוחלט להשקפתם המסורתית בענייני חוץ וביטחון , זאת נוכח הבנתם את המציאות המשתנה . התקשורת תעטר ראשי ממשלה בזרים של מנהיגות כאות הכרה על יכולתם לבצע תפנית כה משמעותית בהשקפתם הבסיסית , יכולת המצריכה כוחות נפש עילאיים . הראשון לזכות בזר מנהיגות זה היה ראש הממשלה מנחם בגין , לרגל חתימת הסכם השלום ההיסטורי עם מצרים , זאת על נכונותו לסגת מכל חצי האי סיני ואף לפנות יישובים משטח זה . השני שזכה לזר מנהיגות זה היה יצחק רבין , על נכונותו להידבר עם נציגי אש"ף , דבר שהוביל לחתימה של ישראל והפלסטינים על הסכם אוסלו . בגין וגם רבין קיבלו הכרה בינלאומית למהלכים ההיסטוריים שהובילו , ואף זכו לקבל את פרס נובל לשלום . השלישי שקיבל את זר המנהיגות היה אריאל שרון , על יישום תכנית ההתנתקות , שחייבה פינוי כל היישובים היהודיים מרצועת עזה והריסתם . התקשורת אינה אובייקטיבית באשר לניהול מהלכים מדיניים , ולפיכך ראשי ממשלה עיקשים בעמדותיהם אשר אינם מקדמים משא ומתן מדיני בערוץ הסורי ובערוץ הפלסטיני , ואינם נכונים לפשרות כואבות , אינם זוכים לזר המנהיגות . ...
אל הספר