בבל תהיה לשממה (נא, לז־מד)

לז והיונה * בבל ו לגלים ו מעוךתנים סטה ושרקה מאין יושב : vh יחדו ככפרים ישאגו נערו כגורי אריות : לט בחמם אשית את משתיהם והשכרתים למען יעלזו וישנו שנת עולם ולא יקיעו נאם יהוה : מ אורידם ככרים לטבוח כאילים עם עתו-דים : מא איך נלכדה ש ^ וך ^ ותתפש תהלת כל הארץ איד היתה לשמה בבל בגוים : מב עלה על בבל הים בהמון גליו נכסתה : מג היו עריה לשמה ארץ ציה וערבה ארץ לא ישב בהן כל איש ולא יעבר בהן בן אדם :  אל הספר
האוניברסיטה העברית בירושלים

עם עובד

י"ל מאגנס