c ויהי דבר יהוה אל ירמיהו בתחפנחס לאמר : קח בידול אבנים \ - גדלות וטמנתם במלט במלבן אשר בפתח בית פךעה י בתחפנחס לעיני אנ ^ ים יהודים : ואמרת אליהם כה אמר י יהוה צבאו ת אלהי ישראל הנני " ncc * ולקחתי את נבוכךךאצך מלןל בבל' עבדי ושמתי כסאו ממעל לאבנים האלה אשר יא טמנתי ונטה את שפרורו עליהם : ובאה והכה את ארץ מצרים אשר למות למות שר _ וא לשבי ל ^ בי ו אשר לחרב לחרב : > ב והצתי אש בבתי אלהי מצרים ושרפם ושבם ועטה " את ארץ r מצרים כאשר יעטה הרעה את בגדו ויצא משם בשלום : ושבר את מצבו ת בית ^ מש אשר בארץ מצרים ואת בתי אלהי מצרים ישךף באש : י ] שפרירו יא ] ובא [ ט ] קח בידך - במו ידיך . במלט - יחידאי . ת " י : "טפיל בנינא , " טיט הבנייה , כמשמעו בימינו , ובעקבותיו רד"ק ואחרים . עקילס , סומכוס , תיאודוטיון והוולגטה תרגמו 'בהסתר ' ( ואולם בהמשך הפסוק נאמר שהיה עליו לעשות כן "לעיני אנשים יהודים ( " ואולי גרסו 'בלאט ' ( השווה שופ ' ד , כא , ( כלומר שהמ " ם אינה שורשית אלא שייכת למשקל השם . וכן רש : '" "כמו 'וילט פניו ' ( מל"א יט , יג ) לאט = ) כיסה ) אותה בתוך הטיט במלבן . " במלבן - לפי העניי...
אל הספר