ויהי מיום שבת הארון בקר _ ית יערים וירבו הימים ויהיו עשרים שנה וינהו כל בית ישראל אחרי יהוה : ויאמר שמואל אל כל בית ישראל" לאמיר אם בכל לבבכם אתם שבים אל יהוה הסירו את אליהי הנכר מתוככם והעשתרות והכינו לבבכם אל יהוה ועבדהו לבדו ויעל אתכם מיד פלשתים : ויסירו' בני ישראל את הבעלים ואת העשתרית ויעבדו את יהוה לבדו : ויאמר שמואל קבעו את כל ישראל המעפתה ואתפלל י בעדכם אל יהוה : ויקבעו המעפתה וישאבו מים וישפכו 1 לפני יהוה ויצומו' ביום ההוא ויאמרו שם חטאנו ליהוהוישפיט שמואל את בני ישראל במעפה : וישמעו פלשתים כי התקבעו בני ישראל' המעפתה ויעלו סרני פלשתים אל * ישראל וישמעו בני ישראל ויראו מפני פלשתים : ויאמרו בני ישראל' אל שמואל אל תחרש ממנו מזעיק אל יהוה אליהינו וישענו מיד פלשתים : וילןח שמואל טלה חלב' אחד ויעלה עולה כליל ליהוה ויזעק שמואל אל יהוה' בעד ישךאל ויענהו יהוה : ויהי שמואל' מעלה העולה ופלשתים נגשו למלחמה בישראל וירעם יהרה 1 בקול ״גדול ביום ההוא על פלשתיס' ויהמם וינגפו לפני ישראל : ויעאו אנשי ישראל' מן המעפה וירדפו את פלשתים ויכום עד מתחת לבית כר : ויקח שמואל אבן אחת וישם בין המעפה'...
אל הספר