ראשיתה של פרשנות המדרש בימי בית שני , אך לשיא פריחתה הגיעה בתקופה שלאחריה . אמנם חכמי המשנה והגמרא נהגו לפרש כתובים מקראיים גם בדרך הפשט ( פרשנותם זו משתקפת , בין השאר , בתרגום הארמי , ( אך עיקר עניינם היה בפרשנות הדרש . הם הרחיבו משמעויות מעבר למשמעות המילולית ומעבר להקשר הקרוב , והשתמשו במקרא לתלות בו את דעותיהם בתחום המשפט , הדת , המוסר ושאר תחומי החיים . ספר מדרשי קדום המכונה "קדמוניות המקרא " מספר את דברי הימים מאדם עד מות שאול . הספר , שנשתמר רק בתרגום לטיני ( נכתב כנראה במקורו בעברית או אולי ביוונית במאה הא' לסה , ( נ " מיוחס לפילון , אך מחברו אינו ידוע ( אינו פילון האלכםנדרוני . ( הוא מסתמך על המקרא , אך מוסיף מדרשים . גם בספר זה מובאת סיבה לכך ששאול חמל על אגג , והיא שונה מן הסיבה שהביא יוסף בן מתתיהו . שאול חס על חיי אגג , מפני שהמלך העמלקי אמר לו , שיראה לו אוצרות חבויים ( נח , ב . ( גם להסרת האובות והידעונים מן הארץ על ידי שאול ( שמ '' א כח , ג ) מובא כאן מניע : לא מיראת ה ' עשה שאול את הדבר , כי אם כדי שייזכר בעתיד ( סד , א . ( האיש , שעל פי בקשת שאול המית אותו אחרי שנפל ע...
אל הספר