אף כי הגבול אינו חד , יש להבחין בין פרשנות במובן המצומצם , שתכליתה להבין את הכתובים כמשמעם , לבין פרשנות במובן הרחב , הרואה בכתוב יתד לתלות בו דברים אחרים ( רעיונות , הלכות , וכדומה . ( הסוג הראשון של פרשנות נוקט ברגיל את דרך הפשט , הסוג השני את דרך הדרש . כאן ייסקרו רק הפירושים הנמנים עם הסוג הראשון ( על הסוג השני ראה להלן , סעיף ט . ( הפירושים לספר שמואל הם על פי רוב חלק מפירוש מקיף יותר , אם לכל המקרא ואם לנביאים או לנביאים ראשונים . הפרשנות במובן המצומצם התפתחה והגיעה לפריחה בימי הביניים . פרשנות זו , אשר בדרך כלל ליוותה את הכתוב באופן רצוף , התרכזה בהסברת מלים , פסוקים או עניינים קשים , והיא נשענה על חקר פילולוגי בלשני . ראשיתה בימי סעדיה גאון ( חי במצרים ובבבל , ( 942-882 שתרגם את המקרא לערבית , ועסקו בה חכמים קראים ורבניים כאחד . רבים מן הפירושים שחוברו בארצות האסלאם נכתבו ערבית , ורק חל ק מהם הגיע לידינו . פירוש רצוף למקרא , לרבות ספר שמואל , חובר על ידי הקראי יפת בן עלי ( חי בארץ ישראל במחצית השנייה של המאה העשירית . ( הפירוש , הכתוב ערבית , נוקט את שיטת הפשט , אם כי לא באופן...
אל הספר