בשורת מוות (א, א־טז)

ויהי אחרי מות שאול ודוד שב מהכות את העמלק וישב דוד י בצקלג ימים שנים : ויהי ו ביום השלילי והנה איש בא מך hinnn מעם שאול ובגדיו קרעים ואדמה על ראשו ויהי בבאו אל דוד ויפ יל ארצה וי-שתחו : ויאמר לו דוד אי מז-ה תבוא ויאמר אליו ממחנה ישראל נמלטתי : ויאמר אליו דוד מה היה הדבר הגד נא לי " ויאמר אשר נס העם מךהמלחמה וגם הרבה נפל מךהעם וימתו וגם שאול ויהונתן בנו מתו : ויאמר דוד אל הנער נער המגיד גיד לו איך ידעת כי מת שאול ויהונתן בנו : ויאמר נקרא Era הגלכע והנה שאול ה ו המ לו נקריתי ^^ 'נ ן על חניתו והנה הרכב ובעלי הפרשים הדבקהו : ויפן אחריו ויראני ויקרא אלי ואמר הנני : ויאמר לי מי אתה ויאמר אליו > pbny אנכי : ויאמר אלי עמד נא על י ומתתני כי אחזני השבץ כי כל עוד נפשי בי : ואעמד עליו ואמתתהו כי ידעתי כי לא יחיה אחרי נפלו ואקח הנזר ו אשר על רא ^ ו ואצעדה אשר iynr by ואביאם אל אדני הנה : ויחזק דוד בבגדו ויקרעם וגם כל האנשים אשר אתו : ויספדו ויבכו ויצמו עד הערב על שאול ועל יהונתן בנו ועל עם יהוה ועל בית ישראל כי נפלו בחרב : ויאמר דוד אל הנער המגיד לו אי מז-ה אתה ויאמר בן איש גר עמלקי אנכי : וי...  אל הספר
האוניברסיטה העברית בירושלים

עם עובד

י"ל מאגנס