הפיקוח על "צור העושר הוא הפיקוח על עצם ח" האדם . הילר בלוק רוב המתכננים שנתנו דעתם ברצינות על הצדדים המעשיים של מלאכתם אינם מפקפקים כמעט שמשק מכוון חייב להתנהל פחות או יותר על פי קווים רודניים . הטענה שניהול המערכת המורכבת של עשיות מקושרות , אם נרצה שיהיה לה בכלל ניהול מודע , צריך להיות בידי סגל אחד ויחיד של מומחים , ואילו האחריות והסמכות צריכות להימצא בסופו של דבר בידי מפקד עליון ששום נוהל דמוקרטי לא יורשה לכבול את ידיו - הרי זו מסקנה ברורה ומתבקשת כל כך מרעיונות היסוד של התכנון המרכזי ער שהיא זוכה להסכמה כללית למדי . הנחמה שמציעים לנו המתכננים שלנו היא שהכוונה סמכותנית זו תחול "רק " על עניינים כלכליים . אחר מן הבולטים במתכננים הכלכליים , סטיוארט צ'ייס , מבטיח לנו , למשל , שבחברה מתוכננת "הדמוקרטיה המדינית יכולה להישאר אם תצטמצם בכל מה שאינו נוגע לכלכלה . " בדרך כלל מתלווה להבטחות כגון אלו הרמז כי , בוותרנו על החירות בצדדים שהם למעשה הפחות חשובים בחיינו , או שצריכים הם להיות כך למעשה , נשיג יתר חופש לשקידה על ערכים נעלים יותר . בנימוק זה אנשים המתעבים את הרעיון של רודנות מדינית משוועי...
אל הספר