בימי ביניים מוזכר לראשונה הביטוי "יאהרצייט , " והוא מושאל כנראה מהטרמינולוגיה הכנסייתית . עיקרו של יום זה - ציון יום השנה לפטירה , ונוהגים לומר בו קדיש . הבנים לא נהגו לומר קדיש על אמם בעוד האב בחיים , אולם החל במאה 16-ה התפשט הנוהג לומר קדיש על מות האם גם בחייו של האב . מקובל שמי שהוריו בחיים אינו אומר קדיש יתום אחרי אחרים . אם האב לא השאיר אחריו בן זכר שיאמר קדיש , קרוב משפחה אומר קדיש או שהמשפחה שוכרת "אומרי קדיש" תמורת תשלום . לפי מנהג אשכנז נהגו שרק אדם אחד אומר קדיש , ולכן קבעו מערכת מפורטת מאוד של הלכות הקובעות סדר קדימויות : זכותו של מי מן האבלים לומר את הקדיש וכיצד מתחלקים בקדישים שבתוך התפילה . מקובל על כן , בעיקר בנוסח אשכנז , להוסיף מזמורים בסיום התפילה כדי להרבות הזדמנויות לאמירת קדיש . בימינו התפשט מנהג הספרדים , שכל האבלים הנוכחים בתפילה בציבור אומרים קדיש בבת אחת . בגרמניה ובמקומות אחרים נהגו שכאשר מת אדם שיש לו רק בנות , הן אומרות קדיש במעמד עשרה גברים . אולם מנהג זה לא התפשט כלל בחוגי האורתודוקסיה . בתשובות "חוות יאיר" ( רי יאיר חיים ב"ר משה שמשון בכרך , , 1702-1625 ג...
אל הספר