לאחר מלחמת השחרור החלו להופיע בקיבוצים חוברות זיכרון לחבריהם שנפלו במערכות ישראל . בספריות הקיבוצים הוקדש מדף לנופלים ובמרוצת הזמן נוסף מקום גם לחברים שנפטרו . באותן ספריות אוחסן גם חומר הקשור לתולדות היישוב וחבריו - תחילה של הסדר ארכיוני . בחלוף הזמן הקימו רוב הקיבוצים ארכיונים לשם הנצחת העבר ושמירה על מסמכים ותיעוד היישוב . בשנות ה 50 הביעו חברי קיבוץ לוחמי הגטאות את רצונם להקים בקיבוצם בית לזכר המרד היהודי בשואה . בתכנונו של ש' ביקלס הוקם הבית ע"ש יצחק קצנלסון בסוף העשור והיה למפעל השני בחשיבותו להנצחת תקופת השואה במדינה , אחרי יד ושם ' ן 102 ו . " הזיכרון הקיבוצי עוצב אם כן בשלושה אופנים : בתי עלמין , מפעלי הנצחה בתוך היישובים לזכר חבריהם ובתי הנצחה מחוץ למעגל הקיבוץ עצמו , לאירועים כלל ממלכתיים : מלחמות ישראל והשואה , ובמקרה של חצי יובל להקמתה של דגניה - אתר הנצחה באום גיוני . 11031 חדרי הזיכרון החלו כאגף נפרד של הספריות , ולאחר מבן , של הארכיונים , ובמספר מקרים כמפעלי תרבות נפרדים . אנדרטאות כאמור , מפעלי הנצחה הוקמו בצורה זו או אחרת ברוב הקיבוצים , ובמספר רב כאנדרטאות מסוגננות ...
אל הספר