מטרתו הפוליטית ארוכת הטווח של אלון הייתה ראשות הממשלה . יעד זה התרחק ממנו עם כניסתו של דיין לזירה כמתחרה חזק . אלון רצה להגיע ליעדו בתמיכת ההנהגה הוותיקה של מפא"י , לא תוך מאבק עמה . לכן לא בנה סביבו באותה עת כוח פוליטי של ממש , נמנע על פי רוב מעימותים חזיתיים עם החולקים על דעתו והשתדל להופיע כיורש הראוי . אלון ביקש לרכוש לעצמו מעמד של מדינאי בכיר , מוביל המדיניות ומנהיג לאומי הניצב בלב הקונסנזוס , לקראת ההתמודדות שתבוא . חפצו זה עלה בידו רק במידה חלקית . הוא היה שותף להתייעצויות מצומצמות שקיימו ראשי הממשלה אשכול וגולדה מאיר בענייני מדיניות חוץ וביטחון . תכנית אלון זכתה לתהודה ציבורית ניכרת והייתה לעמדה הבלתי רשמית של הרוב בהנהגת מפלגת העבודה ובממשלה . גם ההתיישבות בשטחים התנהלה במידה מכרעת על פי גישתו . עם זאת , לא היה אלון מועמד ריאלי לתפקיד ראש הממשלה . מנהיגי חטיבת מפא"י ידעו כבר ב 1968 שאשכול חולה מאוד ולא יאריך ימים . ספיר , האיש החזק במפא"י , הועיד לתפקיד את גולדה מאיר . אנשי מפא"י חששו כי בחירת אלון עלולה לגרום לפילוג . חסידי דיין עלולים לפרוש ולהתחבר עם גח"ל על מנת להכתיר את ...
אל הספר