גם במפא"י התחוללו מאבקים בין בן גוריון ותומכיו — שהבינו כי הקמת מערך עם אחה"ע , עם פרספקטיבה של איחור , יביא לשינוי מאזן הכוחות הפנים מפלגתי לרעתם — לבין אשכול ושאר ההנהגה הוותיקה שרצו בו . במאי 1964 שלח אשכול מכתב לקבוצת "מן היסוד" שהתכנסה בחולדה להחליט אם להישאר במפא"י או לפרוש ממנה ( מכאן השם 'מכתב חולדה . ( ' המכתב נוסח לאחר התייעצויות בצמרת מפא"י במטרה להניא את "מן היסוד" מלפרוש . במכתבו אמר אשכול כי להחלטת מרכז מפא"י שהדיחה את לבון אין עוד משמעות וכי הדרך פתוחה לכל חברי "מן היסוד" לפעול במפא"י ובמוסדותיה כחברים שווי זכויות וחובות . גם ראשי אחה"ע תבעו את ביטול החלטת ההדחה . אחה"ע ראתה את המערך הזוגי מתממש רק אם 47 תשלוט במפא"י הצמרת הוותיקה . ביטול הדחת לבון וניטרול בן גוריון וקבוצת דיין ופרס היו , מבחינתה של אחה"ע , תנאי הכרחי לכך . בן גוריון התנגד למכתב חולדה , לתוכנו ולדרך שבה הושגה ההסכמה לו בצמרת מפא"י . הוא טען כי את החלטת מרכז מפא"י על ההדחה ניתן לבטל רק באמצעות החלטת מרכז אחרת . מזכירות מפא"י לא הסתייגה מצעדו של אשכול , אלא ציינה כי הוא לא נעשה על דעת מוסד מוסמך של מפא"י ו...
אל הספר