3. חברת העובדים

במהלך שנות החמישים והשישים המשיכה אחה"ע לראות במשק הפועלי ההסתדרותי את דרך המלך הישראלית להתקדמות לעבר חברה סוציאליסטית . חברת העובדים הייתה המסגרת שאליה השתייכו להלכה כל תצורות המשק ההסתדרותי — המשק המנהלי , שכלל חברות גדולות כמו "כור" ו"סולל בונה , " והמשק העצמי שכלל קיבוצים , מושבים וקואופרטיבים . תנועות ההתיישבות היו מיוצגות במוסדות ההסתדרות באמצעות המפלגות וסרו להלכה למרות ההסתדרות . בפועל , הן היו עצמאיות לגמרי בקביעת יעדיהן ובאופן ניהולן הכלכלי והחברתי . הקואופרטיבים בתחבורה " ) אגד" ו"דן , ( " בתעשייה ובבנייה , בצרכנות ובאשראי , היו מסונפים לחברת העובדים באמצעות מרכז הקואופרציה . ההסתדרות דנה כמה פעמים בשיתוף העוברים בניהול וברווחי המשק המנהלי ואף הקימה מחלקה מיוחדת לקידום העניין , אבל בפועל נשארו העובדים מחוץ לניהול ולאחריות ורבים מהם פיתחו תחושת ניכור כלפי ההנהלות וההסתדרות בכללה . הקואופרטיבים הגדולים העסיקו מאות ואלפי שכירים , בניגוד לעקרונות ההסתדרות . מוסדותיה דנו מספר פעמים על צמצום היקף העבודה השכירה בקואופרטיבים והחליטו על קבלה הדרגתית של השכירים כחברים מלאים . ההישגים...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית