פרק 24 הרהורים על שני מקצועות בלתי אפשריים - הורות ופסיכואנליזה

תרצה זנדבנק אנליזנדית שלי ( מטופלת באנליזה , ( שירה , חזרה לאנליזה אחרי שלושה חודשים של חופשת לידה . חופשה זו , שהיתה צריכה להיות בעצם חודש , התארכה מכל מיני סיבות , גם מציאותיות וטכניות , גם אחרות . המטופלת הגיעה בדיוק בזמן , חייכנו שתינו חיוך שהכיר בזה שלא התראינו הרבה זמן , והיא שאלה אותי . לשכב ? עניתי . מצדי , כן . היא שכבה . השאלה הקטנה שלה כבר עוררה בי מחשבות , אולי הייתי צריכה להזמין אותה להתלבט - ואם כן , איך ? בישיבה או בשכיבה ? מה בעצם היה מאחורי השאלה ? חשבתי על זה שהיא מטופלת עם בעיה של . compliance שמא התשובה שלי הזמינה את אותו ? compliance הנה היא חוזרת אחרי חופשה ארוכה מאוד . אני נדחפת לענות , להיות בתפקיד "המטפלת היודעת . " אנחנו כבר בנושא שלנו . היא מתחילה לדבר . " טוב , " אומרת שירה , "אני אתחיל לדבר על טליה [ התינוקת . [ היום לקחתי אותה למטפלת . היא משהו , המטפלת הזאת . זה מוזר לי . אני לא כל כך רגילה להיות בלעדיה . היא היתה כמה פעמים אצל אמא שלי , וכמה פעמים אצל בייבי סיטר - אבל מטפלת זה משהו אחר . היא משהו , המטפלת הזאת . יש לה בית . היא גרה במושב לידינו . בית קטן...  אל הספר
דיונון הוצאה לאור מבית פרובוק בע"מ