בשיחות עם חברי הקיבוץ נשמעו אמירות בנוסח "אין יותר אנחנו והם , " המצביעות לכאורה על רצון להפוך ליישוב אחד . יחד עם זאת זוהו תופעות אחדות , חלקן סמליות וחלקן מוחשיות יותר , המחזקות את תחושת הנפרדות בין השכונה לבין הקיבוץ . הסיסמה שאיתה יצא קיבוץ חמנית לשיווק השכונה הייתה : "בואו לחיות קיבוץ , מבחוץ . " דומה שמשפט זה מאפיין ומתמצת את היחס הדו ערכי של חברי הקיבוץ כלפי השכונה : בואו לחיות אתנו , אבל נשמור שזה יהיה מבחוץ . גישה זו של החברים באה לידי ביטוי בתחומים שונים . במדריך הטלפונים של הקיבוצים למשל , יש הפרדה ברורה ברשימת הטלפונים האישיים : ראשונים מופיעים חברי הקיבוץ , אחריהם כל ה " זמניים " ורק לאחר מכן תושבי השכונה . חילוקי הדעות סביב ניהול מערכת החינוך , החלטתם של חברי הקיבוץ לנהל את המערכת לבדם , ובחירתם של מקצת התושבים לשלוח את ילדיהם ללמוד מחוץ לקיבוץ , מצביעים גם הם על נטייה להבליט ניגודי אינטרסים לעומת שיתוף פעולה . גם הדיונים סביב הגדר ממחישים את החיץ שבין השכונה לקיבוץ . השכונה נשארה זמן רב "מעבר לגדר" - תרתי משמע . דוגמאות אלה משקפות את המסרים הסותרים ביחס לשכונה המשפיעים ג...
אל הספר