דמויות

הקירבה בין בני 'משפחת' הקיבוץ איננה , כמובן , ביולוגית , אלא תוצאה של בחירה אידיאולוגית חברתית , ובדור הבנים היא כמובן , גם סטיכית . מן הפן הרגשי ההשתייכות למשפחת הקיבוץ היא מקור גאווה , ביטחון וכוח ותנאי לכינונה של זהות אישית של חברי הקיבוץ . בידודן של דמויות יוצאות דופן בספרי היובל עשוי להיות נושא רגיש ומקור לקנאה , שכן יש בכך פגיעה בשוויון , ולכאורה , פגימה בהערכה השווה של החברים . לעתים , בהיסטוריה מקומית , בעיקר ביסיפורי משפחה , נמצא סיפורים על גיבורים ודמויות יוצאות דופן : " אנשים שהצליחו ביישוב , או כאלה שיצאו לעולם הרחב והצליחו בו . או רשעים - כאלה שהפרו את הכללים ועזבו את היישוב או עברו על החוק , גם הם זוכים לייצוג" . ( Alan & Montell , 1981 : 25 ) לא כן בספרי היובל . הגורלות הפרטיים על אורותיהם וצלליהם מובאים כביטוי לחוויה קבוצתית . הדגש הוא על הקולקטיב והסיפור הפרטי מטונימי לו . רק לעתים רחוקות מוקדש פרק או מספר דפים לדמויות , כמו האדם שהיישוב נקרא על שמו ( טרומפלדור בתל יוסף , 'החמישה' במעלה החמישה , ' השלושה' בגבעת השלושה , מרדכי אנילביץ ביד מרדכי , 'בעל החפץ חיים' בחפץ חי...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

יד יערי