השינוי המגדרי מקביל לתהליך השינוי הכללי שניכר בספרים , כמעבר מסיפור סמכותי לסיפור רב קולי ופתוח יותר . פתיחות זו נובעת מתהליך ' הדמוקרטיזציה' שעובר הזיכרון הקולקטיבי . היום מתבקשת הנחלת 'סיפור מקום' רב קולי המציג את העבר גם על קשייו , ויש הטוענים כי דווקא החולשה - לצד המעשה ההרואי - היא העשויה לקרב את בני הדור הצעיר אל רעיון החיים בקיבוץ , ואילו המיתוס והלהט המהפכני עלולים להרתיעם . את העניין הזה בחנה ובדקה חיה בר יצחק , באמצעות סיפוריו של יאיר בנארי מעץ חרוד . הסיפורים סופרו בעל פה לקהל צעירים בעת סיור בבית הקברות הישן של הקיבוץ , או בהזדמנויות אחרות , ובמרכזם דווקא הלבטים והקשיים של דור המייסדים . בכך הוא 'מוריד' את הדמויות ההיסטוריות שעברו מיתיזציה , מן האידיאל המופשט אל דמויות בשר ודם , ובכך ייקל על צעירי ימינו להבין את המקור לאידיאולוגיה הקיבוצית . ( Bar-itzhak , 1995 ) הקיבוץ , כאורח חיים וכאידיאולוגיה , עמד במרכזו של האתוס הציוני ההתיישבותי , וערכיו הם ערכי האתוס : העלייה לארץ , הקמת יישובי עובדים , המעבר לחקלאות , היפוך שלם של פירמידת העיסוקים היהודית , יצירת תשתית כלכלית של פו...
אל הספר