7. הסברים אבולוציוניים של ידע – אבולוציה כתיאור ולא כהסבר

יש טוענים , אומר חומסקי , למשל גולדמן , ( 1975 Goldman ) שידע אמנם עשוי להיות מולד , כלומר תוצר של התפתחות ביולוגית מקרית , ואף על פי כן עליו להיות מבוסס על התנסות במובן זה שהוא נרכש במהלך הסתגלות אבולוציונית מסוימת בעבר הרחוק . לשון אחר , שיקולים אבולוציוניים של הבררה הטבעית מחייבים שהידע יתאים למציאות או לבעיות המתעוררות בעולם ההתנסות . חומסקי אינו רואה טעם להגביל את המונח ״ידע״ למקרים שבהם הייתה הסתגלות אבולוציונית בעבר הרחוק . לטענתו לא השימוש הרגיל במונח ״ידע״ , לא שיקולים אפיסטמולוגיים ( שיקולים › 07 של תורת ההכרה ) ולא תאוריה עקרונית של ידע והאמנה תומכים בצעד כזה . ובכל זאת במקום אחר חומסקי טוען שה mind האנושי , שהוא מערכת ביולוגית › 08 מקרית , מותאם ללא ספק לדרישות המוצבות בפניו . ביתר פירוט , חומסקי מסכים עם הטענה של סטנט ( 1975 Stent ) ששיקולים דרוויניסטיים מציעים ״תמיכה ביולוגית״ לסוג של תורת הכרה קאנטיאנית . אך חומסקי מסכים גם עם הטענה שאותם שיקולים בנוגע למקור ההתפתחותי של המוח מסבירים ״לא רק מדוע המושגים המולדים שלנו מתאימים לעולם , אלא גם מדוע מושגים אלה לא יעבדו עוד כה...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן