4. לשון – אמצעים סופיים המאפשרים שימוש אין-סופי

ההתמקדות של חומסקי במושג הידע הלשוני ולא במושג הלשון וכן אופן הבנתו את מושג הידע הלשוני שזורות בתפיסת לשון כמצב הכרתי אישי ואולי גם נגזרות ממנה . לשון , לדעת חומסקי , היא מערכת ידע המיוצגת ב mind פרטי 17 › למעשה כבר הרבה יותר מוקדם חומסקי מציג את המבנים התחביריים כמבנים המתווכים בין משמעויות המקושרות עם מבני עומק ובין מבני שטח המקושרים עם ייצוגים צליליים . ראו , 1972 LM עמ׳ , 1980 RR ; 126-125 , 111-110 עמ׳ . 153-1 › 8 , 2000 NH 175 עמ׳ . 29 כלשהו ומספקת שורה אין סופית של ייצוגים מובנים של ביטויים לשוניים בעלי 176 צורה ומשמעות . חומסקי משתמש במונח ״שפה״ , או מוטב במונח הטכני שבא להימנע ממחלוקות מיותרות של מינוח , ״שפה I ״ , להורות על מערכת הכרתית גנרטיבית . אותה מערכת היא מעין ״דרך לדבר ולהבין״ , במינוח מסורתי , או דרך לבטא מחשבה ולהבין מחשבה שבוטאה , ובמינוח מודרני יותר : ( 1836 Humboldt ) ״האמצעים הסופיים״ המיוצגים ב mind סופי ומאפשרים ״שימוש אין סופי״ 178 בביטויים לשוניים . חומסקי אינו משתמש במונח ״שפה״ כדי להורות על מערכת של מושאים נוצרים כמו מבעים או משפטים בעלי תכונות צליליות ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן