חלקה של אלג'יריה בסכסוך הערבי–ישראלי בשנות השישים

יהל שרעבי תמציתה של המהפכה אינה מאבק למען הלחם , אלא מאבק למען הכבוד האנושי . ( פרנץ פאנון , ( 1959 האתגר אלג'יריה מרוחקת ממדינת ישראל וכיום אינה מהווה איום על ביטחונה . אולם במהלך שנות השישים הייתה אלג'יריה העצמאית מדינה עוינת את ישראל בצורה ישירה ותקיפה . בשנים אלו ידעה אלג'יריה תהפוכות רבות בכל הזירות : הפנימית לאומית , המגרבית , הבין ערבית והבין לאומית . עיצוב דמותה של החברה האלג'ירית ושל המדינה האלג'ירית הריבונית בשנות השישים תרם להגברת הרדיקליות שלהן כלפי כל מה שמייצגת ארצות הברית ובעלת בריתה באזור המזרח התיכון , ישראל . מראשית עצמאותה , בתחילת חודש יולי , 1962 ועד סוף שנות השבעים , ביקשה אלג'יריה העצמאית ליטול לעצמה את רסן המושכות בעולם הערבי המזרח תיכוני , כנושאת הדגל במאבק נגד המערב ושליחיו . מאמר זה יתמקד בשנות השישים , שהיו נקודת מבחן חשובה בהשגת צמיחתה של אלג'יריה העצמאית בשנותיה הראשונות . בשנים אלו בנתה אלג'יריה את הבסיס הריבוני שלה כמדינה . במהלך תקופה זו נאלצה המדינה הצעירה לעסוק בשלושת האתגרים המיידיים שניצבו בפניה : עיצוב דמותה הלאומית , בניית המערכות הפוליטיות , המדי...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן