מרות, מדיניות וטקטיקה במאבק בין הארגונים הלוחמים בתקופת היישוב – בין תדמית למציאות

הילדה נסימי שלושה ארגונים עיקריים לחמו בארץ ישראל בתקופת היישוב . הגדול והוותיק שבהם הוא ארגון ה"הגנה" שנוסד בשנת . 1920 ארגון זה עבר עם הזמן שינויים רבים במבנה וכלל גם ענפים מסתעפים שלא עמדו במישרין תחת המפקדה הארצית או תחת ראש המטה הכללי , למשל הש ) י" שירות ידיעות , ( המוסד לעליה ב' ( עלייה בלתי לגאלית ) וארגון ה"הגנה" באירופה . החשוב בענפים שהצמיחה ה"הגנה" היה הפלמ"ח , שנוסד בשנת . 1941 באביב תש"ז מנתה ה"הגנה" יחד עם 2 , 200 חברי הפלמ"ח כ 45 , 000 חברים . האצ"ל היה הארגון השני בגודלו , אך קטן בהרבה מן ה"הגנה . " הוא החל את דרכו כ"הגנה ב "' בפילוג בשנת , 1931 ומשנת 1937 פעל תחת השם אצ"ל . עם כניסתו לצה"ל מנה כ 3 , 000 חברים . ארגון הלח"י החל את דרכו בפילוג מהאצ"ל בשנת 1940 תחת השם " הארגון הצבאי הלאומי בישראל" ( בשונה מ"בארץ ישראל" של האצ"ל ) ואחר שינה את שמו ללח"י . ערב כניסתו לצה"ל מנה כ 800 חברים . על חוקרים , ועוד יותר על יוצאי ה"הגנה" והפלמ"ח , מקובלת ההנחה כי ההבדלים בין הארגונים הלוחמים עולים על הדמיון ביניהם . וכך מתאר זאת אתר הפלמ"ח החדיש ועתיר המידע : הפלמ"ח , כזרוע המג...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן