א. מבוא

( 1 ) הוקע העיוני לדיון בסוגיה הספרות הפילוסופית והמשפטית המודרנית עוסקת בהרחבה זה כשלושים שנה בשאלה עיונית : מהו הרציונל העומד מאחורי דין ההגנה העצמית המתיר לאדם להרוג את זולתו כדי להציל את חיי עצמו או את חיי חברו הנתקף ? י מהות הבעיה היא ההנחה המקובלת על המשפט המודרני כי לכל בני האדם יש זכות לחיים וכולם שווים בערכם , ואם כן , מה הוא השיקול המיוחד המתיר להעדיף את חיי הנתקף על חיי התוקף במקרים של הגנה עצמית ? אין זאת אומרת שמלומדים אלה מטילים ספק בצדקת הדין של הגנה עצמית . שאלתם היא : למה מותר להרוג את התוקף במקרים אלה ? מה היסוד המיוחד העומד מאחורי ההיתר ? השאלה אינה עיונית ותיאורטית בלבד . כפי שנראה , יש לה , או לתשובות השונות המוצעות לה , השלכות מעשיות באשר להיקף ההגנה ולפרטי דיניה . ז המונח המקובל בדרך כלל הוא "הגנה עצמית , " והוא מונח מסורתי . מונח \\ ז עלול להטעות , כי יכול להשתמע ממנו שההיתר להרוג את התוקף ניתן לנתקף בלבד , המגן על עצמו , שחייו בסכנה . בפועל , הדין מתיר גם לאחרים לפעול להגנת הנתקף . ראה למשל סעיף 34 י של חוק העונשין , תשל"ז 977 ו . לכן יש המעדיפים את הביטוי "הג...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן