מערכת החוקים הנוגעת לטיפול בחולי נפש נובעת משלוש קבוצות חוקים : מערכת החוק האזרחית והפלילית הרגילה , מערכת החוק הנוגעת לטיפול בחולים בכלל ומערכת החוק הייחודית לחולי נפש . פרק זה ידון אך ורק במערכת החוקים הנוגעת לחולי נפש . אין פרק זה דן בהיבטים הפסיכיאטריים של המשפט הפלילי ובשאלות כגון אחריות משפטית ויכולת לעמוד לדין . כמו כן , פרק זה לא יתייחס למשפט האזרחי ולתביעות בגין נכות נפשית . יש לציין שהחוק אינו מגדיר את המונח ״חולי נפש״ , ומן הסתם הוא משאיר זאת למערכת הרפואית . חוסר הגדרה זה , אפילו הוא מדעת , מביא לעתים לחוסר בהירות בכוונת המחוקק . כמעט בכל מדינה יש מערכת חוקים ייחודית לחולי נפש . החברה המודרנית רואה בחולה הנפש אדם הסובל ממחלה , וחברה נאורה מקבלת את העובדה , שתפקידה לטפל בחולים שלה . עם זאת , החולה במחלה פסיכוטית עלול לעורר דילמה קשה : מצד אחד , הוא נתפס כאלים ומסוכן , מצד שני – כחסר אונים וזקוק להגנה . תפיסה דו-ערכית זו מוצאת את ביטויה במערכת חוקים אשר רוצה להגן על החברה מפני החולה מצד אחד , ומצד שני רוצה להגן על החולה מפני החברה או מפני הגוף המטפל . החולה עלול להתגלות כבעל ...
אל הספר