הקדמה בשנים האחרונות חלה התקדמות רבה בשטח הטיפול בהפרעות האפקטיביות . התקדמות זו אפשרה הפחתה בעוצמת ההתקף החריף ובמשכו וטיפול מונע יעיל . עקב כך חלה הפחתה ניכרת בצורך באשפוז , ומוקד הטיפול בהפרעות אלו עבר למרפאה . הטיפול כולל שילוב של טיפול תרופתי , טיפול נפשי אישי , קבוצתי ומשפחתי וטיפול שיקומי סביבתי . תכנון הטיפול ואופן השילוב בין אופנויות הטיפול השונות מתבססים על מספר משתנים , שיש להם השלכה על שיקולים אלו . אנמנזה משפחתית – יש חשיבות לקבל פרטים לגבי המשפחה לצורך בדיקה של קיום הפרעות אפקטיביות במשפחה , אבחנתן , שכיחותן , מיון התרופות וטיפולים פסיכולוגיים שנמצאו יעילים . מנתונים אלה אפשר להקיש על האבחנה ועל בחירת התרופה האנטי-דכאונית שעזרה לבן משפחה , שיש סיכוי שתוכל לעזור גם לחולה הנוכחי . חשוב לברר שימוש בסמים ואלכוהול , וכן גורמים משפחתיים ופסיכו-חברתיים בילדות . האישיות הקודמת למחלה ותסמונות " נוירוטיות" בעבר – חשוב לקבל תיאור האישיות הקודמת למחלה . יש להתייחס ליחסי הגומלין האפשריים בין התסמונות הנפשיות בעבר להפרעה האפקטיבית בהווה . קשרים כאלה יכולים לבסס את האבחנה , לנבא את מידת...
אל הספר