מיון ההפרעות הפסיכוטיות החריפות והגדרתן מעורר קשיים רבים . התסמונות נדירות ורבגוניות ביותר , ואין ידע קליני שיטתי ואמין דיו , היכול להציע אבני בוחן לסיווג האבחנתי . התיעוד הקליני והמסורת הקלינית מצומצמים , שונים מתרבות לתרבות ואינם מאפשרים פיתוח מושגים מוסכמים , שיוכלו להגדיר בבהירות את האפיונים המיוחדים של כל אחת מהפרעות אלה ואת הגבולות ביניהן . בהיעדר מערכת קריטריונים ואבני בוחן לאבחנות אלו , שנוסו ונבדקו בניסויי שדה , וכדי למנוע אי-בהירות ובלבול , נבחרו שלוש אבני בוחן בסיסיות , שבאמצעותן יהיה אפשר לבנות רצף אבחנתי וסדרי עדיפויות באבחון , ושלהן נוספו מאפיינים נוספים . אבני בוחן לאבחנה א . התלקחות פסיכוטית חריפה בתוך פרק-זמן של שבועיים ב . נוכחות תסמונות טיפוסיות ג . נוכחות מצב דחק חריף נלווה , או היעדר מצב כזה . להלן אבני הבוחן המאפיינות קבוצת הפרעות זו : א . התפרצות חריפה – הכוונה למעבר מהיר וחד ממצב קליני , שאין בו סימנים פסיכוטיים , למצב פסיכוטי פעיל וברור בתוך פרק-זמן של שבועיים או פחות מזה . המועד בא לציין את הזמן שבו הפכו התסמינים הפסיכוטיים לברורים בעוצמה כזו , הפוגעת בהיבט אח...
אל הספר