לפני סיום הראיון , יש לאפשר לחולה לסכם נקודות חשובות , שלדעתו ראויות לציון מיוחד , או להדגיש נקודות כאלה . אין להפסיק את הראיון בחדות ובפתאומיות או באמצע תיאור חשוב או חוויה מרגשת . על המראיין לשאול את החולה אם יש לו שאלות לגבי הראיון , לגבי הטיפול האפשרי ולגבי תנאי הטיפול . חשוב להציע שיחה נוספת מלאה , שתוקדש להערכה משותפת של המצב הנפשי , לשיקולים באשר לחלופות השונות של הטיפול ולמסקנות אחרות הנובעות מהראיון ומהבדיקה . סיכום הראיון חייב לכלול מספר מרכיבים מרכזיים : האבחנה המבדלת של ההפרעה הנפשית המרכזית , שבגינה הופנה החולה לראיון ולבדיקה ; האבחנה הגופנית שיש לה משמעות בנוגע למצבו הנפשי של החולה והטיפול בו ; האבחנה של הפרעות האישיות או נטיות האישיות המרכזיות המאפיינות את החולה ; מוקדי הבעיות המרכזיות שיכולים להיות הנושא המרכזי של הטיפול הנוכחי ; מוקדי גורמי הלחץ הסביבתיים , שעמדו במרכז המשבר הנוכחי , ושיהיו בעלי משמעות מרכזית בתכנון ההתערבות הטיפולית והערכת כוחות התמיכה הסביבתיים והמשפחתיים היכולים להיות לעזר ; הערכת הכוחות הנפשיים וכוחות ההסתגלות בעבר , שיש להם משמעות בתכנון הטיפול בח...
אל הספר