גם אם היה אפשר לראות את הנורמה כאיכות מוגדרת וחד-משמעית , עדיין לא הגדרנו מונחים נפוצים כמו סטיה ומחלה . ברור שלא כל סטיה מנורמה היא מחלה . לפי הבנת כותב פרק זה , למחלה שתי קבוצות של הגדרות : קבוצה אחת כוללת את ההגדרות של תת-קבוצות חברתיות מקצועיות , כלומר , גופים מקצועיים מקובלים בחברה , שכן יש בחברה תת-קבוצות אחדות . דוגמה טיפוסית היא הגדרת מחלה על-ידי בעלי מקצוע כרופאים , פסיכולוגים ומשפטנים . כל תת-קבוצה כזו מגדירה בדרכה שלה ; קבוצת הגדרה שניה היא זאת של החברה בכללותה , והיא טיפוסית לכלל החברה . המרכיבים המרכזיים בהגדרת המחלה על-ידי גוף מקצועי הם הטיפול במחלה והבנת גורמיה ומהלכיה . ההגדרה החברתית הכללית , לעומת זאת , שמה דגש על היבטים של שיווי-משקל חברתי , תמיכה בחלשים והמשכיות הגזע . גוף מקצועי איננו חברה , אלא תת-קבוצה בחברה , ולכן רצוי שתהיה השפעת גומלין בין תת-הקבוצה המקצועית ובין החברה בכללותה . יש לשער שפער גדול בתפיסת מחלה יגרום לאי-הבנות ולמתחים בחברה . התפיסה הרפואית של מחלה בנויה מקבוצת תסמינים , סימנים ותוצאות בדיקות . אלה מאוגדים יחד למושג אחד הנקרא מחלה מסוימת . מחלות ...
אל הספר