זרם חשיבה נוסף להבנת מהותו של האדם התפתח מתוך הפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית . בין האישים הבולטים המייצגים גישה זו יש למנות את לודוויג בינסוונגר , ( Ludwig Binswanger ) מרטין היידגר , ( Martin Heidegger ) רונלד לאינג , רולו מאי , ( Rolo May ) וז'אן-פול סארטר . ( Jean-Paul Sartre ) בהתפתחות זו יש מעין מרד בגישה החומרנית-דטרמיניסטית , שהיא פרי החשיבה המדעית . לפי גישה זו , ניתן לחקור את המהות היסודית ואת החוקיות האוניברסלית הביולוגית והסוציולוגית שבבסיס עולם התופעות האנושיות בעזרת חקירה בשיטת ניסוי מדעית . בשיטת הניסוי משמש החוקר כצופה מן הצד בעולם התופעות האנושיות הנתפסות כאובייקטיביות . גישה זו כובלת את האדם במערכת חוקים אפריורית . זוהי מערכת נוקשה , המכתיבה את גורלו ובכך מבטלת את חופש הבחירה הטמון בהכרתו . לפיכך , זהו יישום צר ומגביל של שיטה השאולה מעולם הטכנולוגיה והפיסיקה לשם הבנת המהות האנושית . זוהי " תאוריה" של החוקר , המולבשת באופן מלאכותי על האדם שממול . אך אין היא מייצגת את מהות האדם ואין היא מתווה את גורלו . מספר עקרונות יסוד מונחים בבסיס התאוריות ההומניסטיות-אקזיסטנציאליסטיות ...
אל הספר