אם את תחילת גיל ההתבגרות מגדירה הביולוגיה , הרי שאת סיומו מגדירה החברה . בישראל הגיוס לצה״ל מגדיר , למעשה , למתבגר את חובתו ואת אחריותו האזרחית , וכן את עמידתו ברשות עצמו . הצבא מציין את גמר גיל ההתבגרות ואת המעבר לגיל הבגרות בעיקר בגלל המאפיינים הבאים : התייחסות שוויונית לכל מגויס , ללא התייחסות למאפיינים אישיים או אישיותיים ; משמעותן של דרגות והשימוש בהן מכוח החוק ; מגיל של התלבטויות , ויכוחים , התמודדויות והתנצחויות עוברים למסגרת חסרת פשרות , סמכותית , שוללת מרדנות , עונשת על כניעה לעקרון ההנאה , ודורשת ביצוע של הוראות הבאות מבחוץ והפנמתן ; כניסה למערכת אידיאולוגית שהמשמעת בה עומדת בשירות האידיאולוגיה , בלא שהמתבגר נדרש לנקוט עמדה ערכית אוהדת או שוללת ; שינויים במערכת הערכים הקיימת . המערכת הערכית הצבאית פועלת על-פי חוקים משלה , לפי אמות מידה שונות משל המערכת האזרחית . יצר התוקפנות עובר בהתפתחותנו עיבוד ועידון תוך התאמתו למסגרת החוק האזרחי , במסגרת השירות הצבאי יכול המתבגר למצוא את עצמו פועל במערכת ערכית שונה , המשחררת תוקפנות במקומות שקודם לכן היה אסור לפעול בהם , וזאת בפיקוח המערכ...
אל הספר