משהגיעה לארץ האשה שכבר ספדו לה בכאב , זמן מה לפני בואו של הגל הגדול של שארית הפליטה , הפכה הופעתה בוועידת התנועה בקיבוץ יגור , במוצאי שבת , ה 7 ביוני , 1946 לאירוע שחרג מעבר לעניינו של הקיבוץ המאוחד והקנה לה מעמד מיוחד ביישוב כולו - "דרגה גבוהה באתוס הציוני" מאז שהפכה לסמל ב . 1943 העיתונות כולה סיקרה את הופעתה והביאה את דבריה במלואם ואת תצלומה , פרושים על פני כמה וכמה גיליונות . ארגוני הנשים ראו בה נציגה שמעשיה מצביעים על יכולותיהן של כלל החברות , הפלמ"חניקים ראו בה לוחמת מבית גידולם , וכולם גייסו וניכסו אותה לצרכיהם . "ראינו רק אותה , הפותחת לפנינו סגור לבה [„ . ] ולוחות התחדשות העם בידה " ! כתב חבר ב * רמן מש ק יגור , לאחר התפזרות באי הוועידה . היישוב של אותם ימים , שלא היה מודע דיו למאבק וללחימה בגטו , ושעדיין התקשה להתמודד עם הגילויים על ממדי השואה ולא נוח היה לו להביט במראה , היה יכול לעכל בנקל את סיפורה של גבורת הלוחמים שאחזו בנשק , ואלפים זרמו לשמוע את סיפורה של הלוחמת . היה זה 'יום צביה' ביגור , ואלפי המתכנסים שזרמו "מי ברכבת שהגיעה מן העמק באיחור , ורוב רובם של חברי משקי הצ...
אל הספר