א . בספרו של יעקב שביט "נמרוד כלב ציד" ( מסדה , ( 1987 מוצגת משפחה קטנה בחודשי אבלה הראשונים : האב מיכה נהרג בשרות מילואים והותיר אלמנה , דליה , ובן צעיר , שהוא גיבור הסיפור ומספרו , יוני . הוא הותיר גם את כלבו , נמרוד . הכלב היה אפאתי ומדוכדך תקופת מה ואחר כך התחיל לברוח מהבית מדי פעם . דליה ויוני משוחחים על נמרוד , שמתנהג בחוסר משמעת , ויוני אומר לאמו שקשה לנמרוד להסתגל למצב החדש . דליה טוענת שהכלב חייב להתרגל , ומוסיפה : ב'להתרגל' אני מתכוונת שהוא מוכרח לנסות לחזור לסדר היום הרגיל שלו ; אני לא מתכוונת למה שהוא מרגיש בפנים . אפשר לחזור לחיים הרגילים ולהתנהג כמו תמיד גם כאשר בפנים הכל שונה ואחרת . אף אחד לא צריך לדעת מה נעשה בלב של השני . אני יודעת שזה קשה , אבל אין ברירה ) . עמ' ( 41 דברים אלה מופיעים בספר שנועד לילדים , אך הם מבטאים את המוסכמה הכללית של חברתנו ושל תרבותנו בדבר מנהגי האבלות . מטעמים של " מוראל" ציבורי ופרטי , מטעמים של אתוס עברי צברי , מטעמים של בון טון , שמקורו בתרבות המערב , ומטעמים נוספים שנזכרו בפרקי הספר הזה , למדנו כיצד יאה לשאת את האבל . מודל עיבוד האבל , שהמ...
אל הספר