אבי שגיא , בספרו אתגר השיבה אל המסורת , מציג טיפולוגיה לאפיון הוגים דתיים ויחסם למודרנה . טיפולוגיה זו מבקשת להבחין בין מודרניזם לכתחילה , לבין מודרניזם בדיעבד . בהתאם לחלוקה זו , הוא משייך את רי"ד סולובייצ'יק ואת ישעיהו ליבוביץ כמודרניסטים שמוכנים להתפשר עם ערכי המודרניזם מתוך קבלה מסויגת ובלית בררה , ולכן הם מודרניסטים בדיעבד . בניגוד להם , הוא מציג את גולדמן כהוגה שמתנהל בהרמוניה עם ערכי העולם המודרני , ולפיכך יש לראותו כמודרניסט מלכתחילה . לפני שנמצב את ברקוביץ בטיפולוגיה זו נציג כמה מאבחנותיו של שגיא ביחס לטיפולוגיה שהעלה . המודרניסט בדיעבד רואה את עצמו שייך לקהילה אחת המעצבת את השקפת עולמו ומכוננת את זהותו . ההצדקה לקבלת העולם המודרני אינה נובעת מתוך ערכי המודרנה עצמם אלא מעוגנת בעולמו הדתי . זאת הסיבה שלעתים הוא דוחה לחלוטין את העולם החיצוני ומסתגר בעולמו הפנימי . מודרניסט כזה נמצא בקונפליקט מתמיד עם ערכי המודרנה ולמעשה לא מפנים את ערכיה באמת . לעומת זאת , מודרניסט מלכתחילה אינו רואה צורך למצוא צידוקים לתפיסתו ולקבלתו את הערכים המודרניים . הסיבה להרמוניה זו נובעת מכך שעולמו "מכו...
אל הספר