כפי שראינו ער כה , הריון של ברקוביץ בזיקה שבין תיאולוגיה למוסר מתחיל בבחינת הקשר שבין תפיסות תיאורטיות של הטוב המוסרי לבין המחויבות המעשית של הפועל המוסרי . בחינה זו התרכזה עד כה ביחיד , בפרט , אשר לגביו בוחנים את היחסים בין האידיאל המוסרי לבין יישומו במציאות . דרך נוספת , חשובה לא פחות , היא לבחון את מידת התלות של המוסר בדת במערכת הערכים המוסריים בחברה , כפי שזה בא לידי ביטוי בתרבות השלטת המעצבת את השקפת עולמם של אישי החברה . בחינה כזו מחייבת שימוש בכלים של ביקורת תרבות וסוציולוגיה , נוסף על עיונים פילוסופיים מופשטים כפי שעשינו עד כה . כבר בימי הביניים הציגו הוגים דתיים בעולם היהודי , שעסקו ב"טעמי המצוות , " את תרומתה של הדת לסדר החברתי ולחיי חברה תקינים . עם התפשטות החילון ועם עלייתה של חברה חילונית נדרשה העמדה הדתית להתמודד עם התופעה של חברה חילונית מוסרית שבה אין עוד משקל לצווי האל התובעים מן האדם ללכת בדרך המוסר . חברה זו רואה באוטונומיה של האדם את מקור הסמכות המוסרית של האדם . חלק מהוגי האורתודוקסיה המודרנית מפקפקים באפשרות קיומה של חברה חילונית מוסרית ללא סיועה של תרבות דתית כלש...
אל הספר