בימי החרדה על גורלה של ארץ ישראל , ובימים הקודרים עוד יותר בהם הגיעו ידיעות הזוועה על המתחולל באירופה , שבה פניה ברגשטיין לקרוא ביצירתיו של יוסף חיים בתר . וכך היא מסבירה : ובמה חיים בימים כאלה , כשהכול נחרב ? ושוב פניתי ליוסף חיים ברנר . יש ואדם מגיע ליכולת להעריב דמות סופר ואדם , דמות ואישיות אשר תפסע לפניך , ותעמוד לפניך ותישח על יגונך בכנף אב טובה , במבט מייסר ותובע . במידה שאני עוסקת יותר בכתביו אני דבקה בהם יותר , ובדמותו המופלאה , שלא הייתה ומי יודע אם תהיה לנו כדוגמתה . אהבת נפש אוהב את גיבורו , את עצבותו , את עלבונו , את קדושתו והתעלותו . עכשיו - כל כך טוב לחסות בצילו , לינוק ממכאובו . עכשיו אפשר לראות בכל זה המתרחש - את נבואותיו שנתקיימו , ושבע להזין את העין ולחמם את הלב בפירורי האור , פירורי אורותיו הקורצים משחור הווייתו , מקדרותה , טוב לי , טוב איתו . ( רשימות , ענ ( 245 '? באותם ימים קשים קיימה פניה חוג לספרות בגבת שעסק בכתבי בתר . ב 1941 יצא לאור כרך איגרותיו של יוסף חיים בתר . עורך הכרך היה מבקר הספרות מנחם פוזננסקי שליווה בחרדת קודש את הסופרים העברים . פוזננסקי ערך לא ...
אל הספר