בקיץ של שנת 1651 פרצה מגפת דבר בברצלונה . זו הייתה אחת מאותן מגפות שפקדו באותה תקופה את ערי אירופה לעתים תכופות יחסית , במיוחד את ערי הנמל שלה , והיא לוותה ברעב כבד ובמצור שהטילו כוחות בית המלוכה הספרדי על בירת קטלוניה . הדבר התעצם והתפשט במשך יותר משנה , אחר כך שכך , ואז שב ופרץ עד שנעלם לגמרי מן העיר באביב . 1654 כמעט שלוש שנים נמשכה המגפה ולפי הערכות בני הזמן מתו בה כשלושים אלף בני אדם . כשהמגפה הייתה בשיאה נותרו בעיר פחות משליש מתושביה . אזרח אחד כבן ארבעים , יודע קרוא וכתוב , רצען במקצועו בשם מיקל פךטס , כתב כרוניקה של הנעשה בברצלונה למן פרוץ המגפה , והוא תיעד ביומנו את חיי היומיום שלו ושל עירו בשנות הדבר בפירוט ראוי לציון . פרטס מספר שם לפי תומו כיצד נודע ךבר הדבר בפעם הראשונה , כיצד נערכו שלטונות העיר כדי להתמודד עם המגפה ועם הרעב שפרץ בעקבותיה , כיצד חלו ומתו אנשים סביבו , כיצד נהגו לטפל בחולים ולקבור את המתים . הוא מתאר את בריחתם של רבים מתושבי העיר לכפרים סמוכים ורחוקים , מרחיב את הדיבור על התפילות והטקסים הדתיים שהתרבו מאוד בזמן המגפה , ומספר על מות אשתו ושלושה מילדיו - ואף ...
אל הספר