3. קידוש, חליפין והפקרה: מעמד הלוויים

א . מילוי מקום המאבק על שוויון בגישה אל הקודש מתבטא בטקסט כמחלוקת עקרונית בדבר משמעות הבדלתם של הלוויים , והוא מוכרע עם מיסודה מחדש של ההיררכיה הפנימית בתוך השבט . הפן הפוליטי הגלוי של המחלוקת הזאת הוא ההתנגדות להגמוניה הכוהנית בעבודת הקודש והמאמץ הכוהני להצדיק את דחיקתם של . 158 ראו קנוהל , מקדש הדממה , עמ' . 77-76 שאר הלוויים מעמדות השפעה ומטובות ההנאה הכרוכות בהן . 159 אבל מבעד לפן הגלוי הזה נרמזת מחלוקת תיאולוגית בדבר משמעות ביטולו של המעמד המועדף המוקנה לבן הבכור , ובדבר היחס בין חוק ההורשה ( כפיפות הבנים לאב ) לבין כפיפות העם כולו לאלוהים - שכן בהכות אלוהים את בכורי מצרים הוא קנה לו בעלות על כל בכור עברי ועל בכורי הצאן והבקר של העברים . הרחקת הבכור מן הירושה התרחשה כאמור פעם אחר פעם , מאז סיפור קין והבל . היא התרחשה בכל שרשרת הדורות מאז אברהם ובניו , ועוד תוסיף ותתרחש כשיומלכו המלכים הראשונים , שאול , דוד ושלמה . אותו דפוס פעל גם אצל בני לוי , כשבני גרשון הבכור נדחקו למעמד משני ( במדבר ד , כב , ( לטובת בני קהת , כשמשה הועדף על פני אהרון , וכששני בניו בכוריו של אהרון , נדב ואביהוא...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד