המחקר המסורתי של הפרוזודיה של שירת ימי הביניים גילה וניסח את כללי המשקלים הקלסיים . בדרך כלל לא נעשה ניסיון לעמוד על אופיה הריתמי של שירה זו , כפי שהיא נשמעת לאוזן , ולאו דווקא כפי שהיא מובנת . הסיבות לכך הן ברורות למדי . תחום זה מוזנח מאוד ביחס לרוב השיטות הפרוזודיות , אך במיוחד ביחס לשיטה שבה עסקינן . שכן , יש לנו היום מעט מאוד ידיעות ודאיות על האופן שבו בוצעו היתדות והתנועות ; וגם מה שידוע - יש מעט מאוד קוראים בימינו היודעים לנהוג על פיו בביצוע . שירמן היה , כמדומה , הראשון שעמד על בעיה זו בכל חומרתה : המלומדים שעסקו עד כה במשקלי השירה העברית הספרדית דנו בהם בעיקר מבחינה אופטית . הם קבעו את חלוקת המשקלים הללו , מנו בהם את התנועות והיתדות והרכיבו מהם עמודים , ולפעמים התווכחו , כיצד להרכיב את העמודים של בית בתוך משקל פלוני או מהי צורתו המשנית של המשקל . סבורים היו שבזה יצאו ידי חובתם - כאילו קביעת הרכבם של העמודים מקנה לנו גם ידיעה על עצם מהותו של המשקל , על צלילו וקצבו . והרי יש בידינו כמה וכמה עדויות מן התקופה הספרדית ואף מתקופות מאוחרות יותר , המראות לנו עד כמה נהנו קדמונינו מצלילם...
אל הספר