ה'הרמנויטיקה * ' התעוררה לאחרונה לחיים חרשים . 'הרנסנס ההרמנויטי' חדר אל הפילוסופיה של הספרות והביקורת הספרותית על כל תחומיהן , וזכה במהירות לפופולריות רבה במדעי החברה בכלל וב'פסיכותרפיות' השונות בפרט . תופעה זו אינה צריכה להפליאנו ; ככלות הכול , אם ההרמנויטיקה הנה מדע הפרשנות , ואם אנשי הפסיכולוגיה החברתית מתכננים למשל ניסויים שנועדו לבדוק את התאוריה של ייחוס — attribution theory ) כרי ללמוד כיצד מייחסים תכונות מסוימות לאנשים אלה או אחרים בחברה , ( הרי בלי משים הם חוקרים בסופו של דבר דפוסים פרשניים . בדומה , אם פסיכותרפיסטים עורכים פסיכואנליזה לגבי עברם של אנשים , או שהם מייחסים פירושים חדשים של 'כאן ועכשיו' לפרשיות חיים שיש בהן קונפליקט אקזיסטנציאלי , הרי למעשה , בשני המקרים האלה , מפרשים הפסיכותרפיסטים מחדש או מספרים מחדש את החוויות ואת התפיסות של המטופלים לגבי הביוגרפיה שלהם . ספר זה עוסק באותם יסודות פסיכולוגיים של מימוש עצמי הגלומים במערכת ההרמנויטית היהודית מדרשית . טענתי היותר ספציפית היא כי המערכת הפרשנית הזו מכילה בתוכה מטא צופן הרמנויטי פלורליסטי , המאפשר את חופש הבחירה של ה...
אל הספר