'אבלי ציון' ו'עדת השושנים' בירושלים

6 המונח 'אבלי ציון' מופיע לראשונה במחצית הראשונה של המאה 7 התשיעית , אך יהודים שהתאבלו על חורבן הבית בירושלים נזכרו כבר 8 קודם , בתקופה הרומית המאוחרת , וברוב התקופה האמיית . כלומר בהתחלה לא היו 'אבלי ציון' קראים , ורק לאחר בואו של דניאל אלקומסי לירושלים , נהיו רובם , ואולי אפילו כולם , לקראים . 'אבלי ציון' קיבלו עליהם חיי עוני , התנזרות מאכילת בשר ומשתיית יין , ימי צום ומנהגי סגפנות אחרים . לדברי סלמון בן ירוחם ( בפירושו לתהילים סט , יג , ( ' הזכיר "קינה ובכי וצום ושק" ללמד שזו דרכם של אבלי ציון . ' סהל בן מצליח מתאר נשים מקוננות על ציון 'בלשון הקדש ובלשון פרס 9 וישמעאל . ' כעבור זמן נעלם השם 'אבלי ציון , ' ובמקומו נתקבל הכינוי 'עדת השושנים . ' בכינוי זה כונו קראים בלבד . בפירושו לתהילים סט תיאר סלמון בן ירוחם את בואם של 'השושנים : ' 'ואחר כך הופיעו אנשים ממזרח וממערב והוסיפו דבקות בדת ובחקירת [ התורה ] וידיעתה . ושמו מגמת פניהם לשבת בירושלים ועזבו רכושם וביתם ומאסו בעולם הזה והם נמצאים עתה בירושלים עד שיבואו בעקבותיהם השארית ... ואלה הם השושנים . ' מקצת חברי 'עדת השושנים' וכן המנהיגי...  אל הספר
מוסד ביאליק