בסיפור חסידי מפורסם מסופר על איכר פשוט שנכנס לבית הכנסת בעיצומה של תפילת יום כיפור , התיישב והחל לקרוא בקול רם את אותיות האלף בית , שבהן הסתכמה כל ידיעתו בשפה העברית . כאשר שאלו אותו אנשי הקהילה הנכבדים בתרעומת מה בדיוק הוא חושב שהוא עושה חוץ מהקמת מהומה , ענה \ 'לצערי איני יודע לקרוא כלום חוץ מן האלף בית . אבל אני בטוח שאלוהים , היודע מה אני רוצה להגיד , יצרף את האותיות למלים הנכונות . ' כבר ציינתי קודם את החשיבות הרבה שהקבלה מייחסת לצירופן מחדש של אותיות מלה כלשהי למלה אחרת , שמשמעותה שונה ובדרך כלל אף מנוגדת למשמעות המלה הראשונה . כך נגזרת המלה 'אין' מחילוף הסדר של האותיות במלה ' אני , ' ובדרך זו מצביעה גם הסימבוליקה של האותיות על הזיקה שבין האני לאיונו . צירופי אותיות אלה הם חלק מן העיקרון הכללי של צירוף אלמנטים מנוגדים לכאורה , שהוא תמציתו של הרעיון המוניסטי פרדוקסלי של התיקון . לאמתו של דבר כל האלמנטים בעולם הפרדוקסים המוניסטי יכולים להיות מקושרים ביניהם באופן פונקציונלי . הניגוד הדיס פונקציונלי כביכול בין אלמנטים אשר לעתים נראים מתנגשים נובע בעיקר מן הקשר הלקוי שביניהם . בפרספקט...
אל הספר