על פי המדריך הדיאגנוסטי של האגודה הפסיכיאטרית האמריקנית ( DSM-1 ) התגובות המניות דפרסיביות 'מתאפיינות בטלטלות חמורות של מצב הרוח ובנטייה להשמטה ולחזרה על עצמן' ( ראה . ( L . D . Ullman & L . Krasner , 1969 , p . 414 כבר בעת העתיקה ידעו היוונים והרומאים שהמצבים הקיצוניים של התלהבות סוערת או התרוממות הרוח והמצבים הקיצוניים של דיכאון או מלנכוליה תפורים מאותו האריג ו אולם את השימוש הראשון במונח שנתייחד לתופעה זו נוהגים לייחס לקראפלין , שדיבר בסוף המאה הקודמת על 'אי שפיות מנית דפרסיבית , ' וכן לראדו , אשר בשנות העשרים של המאה הנוכחית הביע את הדעה ש'המצב המני בא בעקבות המצב של הענשה עצמית ( דיפרסיה ) באותה סדירות שהנאת השובע באה בעקבות הרעב' . ( ibid , p . 415 ) לא אלאה את הקורא בדקדוקי עניות קליניים או היסטוריים בנוגע לשאלה בידי מי נפלה זכות הראשונים של הגילוי שמאבק זה שבין ארוס לתנטוס , בין החיים למוות , בין השחר המלהיב ( מניה ) לשחור הקדרות ( דיפרסיה , ( מתחולל בסדירות מחזורית אצל 'טיפוסי אישיות' מסוימים ' ) טיפוסים רוחניים ( ' או אצל כל אחד ; שהרי לא זו השאלה המעניינת אותנו , אלא השאלה ה...
אל הספר