בפרק הקודם הצבעתי על כך שתפיסת הגאולה האגו צנטרית של המערב צופנת בתוכה סתירה פנימית וחותרת תחת מטרותיה היא . במסגרת זו העליתי את הטענה שהמושג עצמאות , במובן של שוויון הזכות , היכולת והחובה לממש את חופש הבחירה ה'דמוקרטי , ' עומד בסתירה עם זכות החתירה לאושר , החייבת לאפשר תלות מסוימת בקהילה . כמו כן טענתי כי הגדרה אגו צנטרית של עצמאות , הכופה את חופש הבחירה והכוללת את מרכיב הזכות לפרטיות , נותנת לגיטימציה לאדישות חברתית . מצאנו גם שההגדרה השלילית של החירות , אשר לפי ואן דן האג E . Van ) ( den Haag , 1978 משמעה העדר כפייה , צריכה לפעול כך שהפרט לא יהיה כפוי לבחור לא בתלות ולא בעצמאות כדי לממש את זכותו לאושר . עתה עלינו להראות כיצד קהילת כילול ( שהפרטים מצטרפים אליה מרצונם החופשי ) מתמודדת עם מתחים הכרחיים אלה ; כיצד היא מאפשרת מימוש עצמי אלטר צנטרי בלי כפיית הזולת וכיצד היא ממסדת את דרגות היכולת השונות של בני אדם להיות עצמאיים בלי שתתכחש לזכותם הטבעית להיות באותה עת גם תלויים בתחומים מסוימים . בהקשר זה לא נגביל את עצמנו להגדרת הקהילה כיחידה חברתית בעלת 'תפעול מקומי' , ( locality performa...
אל הספר