נאמר לעיל כי הגישה הצרה , שמקורה באסכולת התיוג ( labeling ) בסוציולוגיה ואשר התמקדה אך ורק בבדיקת השפעתו של התיוג השלילי על הסטייה , ראויה שירחיבו אותה באמצעות בדיקת היחס בין תגים אידיאליים חיוביים ושליליים לבין שיעורי הסטייה הקיימים במסגרת הרחבה יותר של המבנה החברתי . כך למשל , אפשר לשאול , האם במבנה חברתי שיש בו מערכת ישועה חד תגית אין סבירות גבוהה יותר להתפתחותם של שיעורי סטייה גבוהים יחסית , בגלל עצם העובדה שמבנה כזה מעמיד רק אידיאל ( תג חיובי ) אחד להגשמת ישועה , ובהכרח אין לכולם כשרון ויכולת שווים לממשו . נפתח את הדיון בבחינה סוציו היסטורית של משבר " עודף הזמן הפנוי" ( עודף rrs nan שנוצר בחברה המודרנית , כפי שמניחים , בשל התפתחות הטכנולוגיה המערבית , הכרוכה ברובה באוטומציה . אפלטון סבר כי אלוהים לבדו ראוי לרצינות עילאית , אבל האדם נוצר ככלי שעשועים של האלוהים ... על כן על כל גבר וכל אשה לחיות את חייהם בהתאם לכך ולשחק את המשחקים הנאצלים כיותר ... יש לחיות את החיים כמשחק , יש לשחק משחקים מסוימים , יש להעלות קרבנות , לשיר ולרקוד , ואז יהיה האדם מסוגל לרצות את האלים ולהתגונן מפני אוי...
אל הספר