פקודת החנוך.

בעת הדיונים והמשא והמתן בשאלות סמכות הפיקוח , המפתח לחישוב תמיכת הממשלה ומבנה החינוך היהודי , התפרסמה בעיתון הרשמי 'פקודת החנוך ' 1927 כהצעת חקיקה ( כול הצעת חקיקה היתה חייבת , על פי החוק , להתפרסם בעיתון הרשמי , למצער , חודש ימים לפני החקיקה כדי שהציבור יוכל להגיב עליה ) . ההצעה ביטאה את מאמץ הממשלה ליטול לעצמה סמכות בתוקף החוק על החינוך העברי והלא עברי . ההצעה התאפיינה במגמה להעברת האחריות על בתי הספר מהרשות המרכזית לרשויות המקומיות . הדבר היה בעל משמעות בעיקר לגבי החינוך הציבורי הערבי , שהיה אז בידי מחלקת החינוך הממשלתית , באשר להטלת מסי חינוך . היישוב העברי יכול היה להטיל מסים על פי 'פקודת העדות הדתיות , ' 1926 משום שרק ה'עדה' היהודית ביקשה להירשם על פי אותה פקודה , ולגביה הוצאו תקנות המאפשרות לה לגבות מסים . ההצעה ל'פקודת החינוך' התאפיינה גם בכך , שלמרות המגמה לביזור החינוך חיזקה הפקודה את מחלקת החינוך הממשלתית בכך שאפשרה לה כמה דברים : ( א ) הכוונה של תוכנית הלימודים בבית ספר שבתמיכת הממשלה , באמצעות תקנות 1 ( ב ) סמכויות פיקוח שינתנו על ידי מושל המחוז לפקיד הממשלה Government ) —...  אל הספר
מוסד ביאליק