כיישוב מחנך תפס הקיבוץ מקום מרכזי ב'עלית הנוער' בהיקף הפעולה החינוכית שנעשתה בו ובהיותו מתווה צביונה של 'עלית הנוער' מראשיתה כתנועה חינוכית השואפת להגשמה חלוצית . חנוך ריינהולד מצביע על לבטים שפקדו את חברי הקיבוצים באשר ליכולתם לקיים שליחות חינוכית זו . ילדי היישובים עצמם עדיין לא בגרו , ולא היה כל ניסיון בחינוכו של נוער עולה . לא היה תקדים למפעל חינוכי המשלב עלייה וקליטה בסביבה קיבוצית , ולכן גם לא היתה כל תוכנית ברורה . מסיבה זו נקבעו דפוסי החינוך ועבודת המחנך אגב העבודה עצמה . חניכי 'עלית הנוער' בקיבוץ היו חברת נוער המתחנכת כיחידה עצמאית בלי מחזורי חניכים אחרים לידה . לכן לא היה אפשר לבנותה בדומה לבית ספר או למוסד חינוכי . המסגרת החינוכית נוצרה עם בואה של קבוצת הנוער וסיימה את תפקידה עם צאתה . דבר זה חל גם על מדריכי הקבוצה . היעדר הרציפות בפעולה החינוכית לא סייע בצבירת ניסיון חינוכי ובניצולו . עם זאת נמנעה גם סכנת ההתמסדות , והיה צורך מתמיד במקוריות ובגמישות בעבודה החינוכית . רוב הנוער העולה נקלט בקיבוצים .
אל הספר