עד 1920 היו בארץ שני מוסדות להכשרת מורים והם 'בית המדרש למורות על שם לוינסקי' ביפו , ו'בית המדרש למורים העברי' בירושלים . ב 1920 יסדה הסתדרות ' המזרחי' את 'בית מדרש למורים מזרחי' בירושלים . תחילה היו בו ארבע שנות לימוד אחרי בית הספר העממי . בשנת תר ( 1929 ) ץ" נוספה שנת לימודים חמישית , ובשנת תש ( 1945 ) ו" נוספה שנת לימודים שישית , כנדרש מסמינרים אחרים להכשרת מורים . בשנת תרפ"ד נוסד בירושלים גם 'בית מדרש למורות של "המזרחי . '" בשנת תרצז" ( 1936 / 7 ) נוסד בית המדרש למורות ולגננות 'תלפיות' בתל אביב והחזיק את עצמו . רק בתש ( 1945 / 6 ) ו" נקבעה לו תמיכה של 'הסתדרות נשי ה"מזרחי" בארצות הברית . ' עד שנת תש ( 1949 / 50 ) י" הכשיר בית המדרש גננות בלבד , ובשנת תשי ( 1950 / 51 ) א" נפתחה בו כיתה להכשרת מורות . בתרצ ( 1936 / 7 ) ז" נוסד הסמינר לגננות ולמורות ' בית יעקב' של אגודת ישראל בתל אביב , ובשנת תרצ ( 1938 / 9 ) ט" נוסד מכון 'בית יעקב' בירושלים . בשנת , 1949 כשהוכר ה'חינוך העצמאי' כזרם , זכו המסגרות הללו להכרת משרד החינוך והתרבות . בזרם העובדים לא הוקם כל מוסד להכשרת מורים עד לשנת , ( 1...
אל הספר