פעולתה החשובה ביותר של הטרגדיה היא הקאתארסיס' ועל כן עלה מושגה של זו בהגדרתה של זו . אולם ככל יצירה מימטית אחרת אין זו פעולתה היחידית על רוח האדם . מתוך דבריו של אריםטו בספרי ה'פואטיקה' והיפו ליטיקה' ובשאר כתביו אתה שומע' שבני אדם אינם עוסקים באמנות לשם מטרה אחת בלבד ! על המוסיקה , למשל' הוא אומר : 'לא בשביל טובה אחת משמשת המוסיקה אלא בזכות רבות . ' אם נתעלם מצד הקאתארסיס שבד בר' הרי שלושה הם עיקרי המטרות' שבשבילן עוסקים בני האדם באמנות' ואלו הם : עונג השייך בה , זו החדווה האסתטית ; לימוד' קניין השכלה ; חי נוך' מידות ונימוסים . א . פעולתה האסתטית של הטרגדיה האמנות נותנת לאדם שעשוע נאה . מטבע ברייתו האדם אוהב לחקות דברים , ? ' הכול מתענגים על מעשי חיקויים' אומר אריסטו . 2 עונג זה אינו עניין לחש ' בונה של טובת הנאה' אלא לבילוי זמן אצילי והיא מטרה הנאה ליצירת ' אמנות . המעשה עצמו אף הוא בגורמי העונג : 'שהרי מתענגים רואי התמו נות מפני שזה דרכם של המסתכלים' שכל אחד מהם לומד דבר ושוקל בדע תו כיצד זה הוא הלז . ואם לא ראהו קודם , לא החיקוי עושה את העונג אלא המלאכה או הצבע או סיבה אחרת . ...
אל הספר