פרק שישי אוטונומיה של אמנות

א . אמיר ™ של אמנות מתוך הדברים שנאמרו עולה ברור' שאריסטו מחזיק במושג של 'אמת אמ נותית / והוא נוטה לתת לאמנות כוח של רשות אוטונומית . דבר זה יתחוור לנו עוד אם נעמת את מושג האמנות ואת מושג האמת והטוב של אריסטו זה מול זה . בדבר זה שונה דעתו של אריסטו בעיקרה מדעתו של אפלטון רבו . אפל טון דרש מן הפייטנים' שלא יגידו אלא אמת וגינה את הפייטנים' כולל ' הימירוס 'שאינם יודעים ומבינים בדברים שהם כותבים עליהם . אמנם , פעמים דומים עלינו דבריו של אפלטון גם הוא כמודה בכוחה של 'אמת אמנותית' לעצמה , שכן 'צייר המצייר דוגמה להראות מה טיבו של האיש הי פה ביותר' לא 'יהא צייר פחות טוב כשלא יהא בידו להוכיח את האפשרות , שאיש אשר כזה יקום ויהיה . ' ואף על פי כן אין בדברים אלה כדי להודות בקיומה של 'אמת אמנותית' שאינה תלויה בדבר שמחוצה לה , ואף אפלטון ' עצמו לא חזר עוד לרעיון זה בשום מקום אחר ולא תלה בו את דעותיו באמ נות . כל תורת האמנות של אפלטון אינה מניחה מקום למושגה של אמת אמנותית כהוויה לעצמה . אפלטון מודד את האמנות במידת האמת במשמעותה הפשוטה של מלה זו' שהיא התאמה של הדבר המוצג עם מה שנטל האמן מן החוץ ...  אל הספר
מוסד ביאליק