בגוף ס' הזוהר מדובר בשני מובנים על תהליך האצילות , כלומר על תנועה של יציאה מן המקור והתפשטות משלב לשלב : ( א ) הת הוות הספירות בדרך האצילות ; ( ב ) ירידת השפע לקיום הספירות והעולמות . ב'רעיא מהימנא' וב'תיקוני זוהר' נוסף מובן שלישי : התפשטות העצמות האלוהית בספירות ובעולמות . המונח 'אצילות' אינו נזכר אלא בחלקים המאוחרים בלבד . " במקומו באים תכופות מונחים שונים : המשכה ' ) אמשכותא , ( ' משך ( ימשיכו , ( ' פשיטה או התפשטות ' ) פשיטו' או 'אתפשטותא , ( ' נביעה ' ) נביער או 'נגידו , ( ' הארה ' ) נהירו , ( ' נציצה או התנוצצות ' ) נציצר ) ועוד . מונחים אלו מראים , שגם בס' הזוהר מתוארת האצילות בשני הדימויים השגורים בכל שיטות האמאנאציה : התנוצצות וקרינה של האור ונביעת המים מן המקור . התאמת תהליך האצילות לשלימות המוחלטת ולאחדות הבלתי נחלקת של האלוהות מהווה בעיה קשה , שראשוני המקובלים כבר התלבטו בה וניסו ליישבה . הרי לכאורה נראה , שתורת האצילות מפצלת את האחדות של ההוויה האלוהית ומחסרת את שלימותה בהניחה הפרשת חלקים ממנה כביכול , המתפשטים ומתגבשים מחוץ לתחום האלוהות . כתריס בפני טענה זו מובא בקבלת ...
אל הספר