. 1 שאמיסו , כך ניתן לשער , נמשך לסיפור על אבא גלוסק משום שתאם את תפיסת עולמו ואת מגמותיו הספרותיות . אבא גלוסק נודה על ידי חברתו משום שהיה חופשי בדעותיו . נטייה לדמויות ממין זה אפשר לאתר בשירים שכתב שאמיסו עור לפני שנת , 1830 ובבלדה שכתב בשנת , 1832 "אבא גלוסק , " היא "הופכת לתכנית אסתטית" . ( 188 : 1971 Feudel ) שאמיסו העצים את דמותו של המשכיל היהודי הקבצן והפך אותה ראויה לשמש נושא לבלדה . בדמות חדשה זו ביקש להחליף את הדמות הבלדית המקובלת . 'תכנית אסתטית' זו העלה כבר בבית הפותח , שבו מוצגת הדמות החדשה כניגוד מוחלט לדמות המקובלת בבלדה : £ s schallen gut im Liede der Purpur und das Schwert , Doch hiillt sich oft in Lumpen , dcr auch ist preisenwert ; Ich fiihr euch eincn Juden und Bettler heute vor , Den Abba Glosk Leczeka , verschlieBt ihm nicht das Ohr . " החרב" ו"הארגמך איפיינו את הדמות הבלדית המקובלת , דמותו של אביר או של איש המעלה . האפשרות האחרת עולה בשורה השנייה , המעלה את הקביעה , כי אף בץ לובשי הסחבות נמצא דמות , שראוי לשיר עליה . נוסף על השינוי במעמדה החברתי של הדמות החדשה ,...
אל הספר